מיטב המילים במיטב סידרן – כך הגדירה לאה גולדברג מהי שירה. טוב, זה לא לגמרי שלה. לפניה היה זה המשורר האנגלי סמואל טיילור קולרידג' שהגדיר שירה במילותיו – The best words in their best order ולאה גולדברג תירגמה. איך אומרים ביידיש? בעברית זה נשמע יותר טוב! שיר הוא לא סתם אוסף של מילים המבטאות מחשבות ורגשות. להבדיל מדיבור רגיל או כתיבת פרוזה, כשהמשוררת כותבת שיר, עליה לבחור את המילים המדוייקות והטובות ביותר ולהניחן בסדר הנכון והטוב ביותר.
כאן, נביא מידי זמן מה שיר קצר המכיל את מיטב המילים במיטב סידרן ונשתמש בקצת יותר מילים כדי להביא הגיג או שניים על השיר.
נתחיל כמובן עם לאה גולדברג עצמה ועם השיר "הדרך" מתוך מחזור בן שלושה שירים קצרים – "שירי סוף הדרך"
הַדֶּרֶךְ יָפָה עַד מְאד - אָמַר הַנַּעַר.
הַדֶּרֶךְ קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם.
הַדֶּרֶךְ אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר.
יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
טוב, זה לא השיר כולו אלא בית אחד מתוך שניים, היכול לעמוד כשיר קצר בפני עצמו. הדרך היא אותה דרך שעובר אותו אדם במהלך חייו – בנעוריו הוא מוקסם מיופיה של הדרך, אבל עדיין אינו יודע את שיידע כשיתבגר מעט - הדרך צופנת בחובה קושי. חולפות שנים והוא גבר שרואה את אורכה של הדרך.
בזקנתו, אין לו יותר מה לומר על הדרך, כבר לא מעניין אותו להגדיר או לאפיין אותה. הוא כבר לא הולך ומודד את אורכה ואת טיבה. הוא יושב לצידה לנוח ממסע חייו.